הגשמת חלום של נפגע פעולת איבה

במהלך האינתיפאדה הראשונה (1990), כשהיה אחיקם תינוק בן 7 חודשים בלבד, הוא נסע עם משפחתו במכונית, בדרך הביתה לעפרה, לאחר שהשתתפו בחגיגות יום ירושלים בבירה. לפתע נחת מטר אבנים על המכונית ואבן אחת חדרה דרך חלון הרכב, פגעה בראשו של אחיקם ושינתה את חייו לתמיד.

אמו מספרת: "זאת הייתה תקופה בה אי-אפשר היה לנסוע הביתה בלי לחטוף אבנים... זה היה שיא האינתיפאדה הראשונה. היה מסוכן מאוד לנסוע בכבישים וכולם התחילו למגן את הרכבים. אבי התחיל לבכות. לא היה פצע פתוח אבל ראשו התחיל להתנפח. כאשר הגענו הביתה, רחצנו אותו והסרנו את שברי הזכוכית ממנו."

באותו לילה לא היו אמבולנסים פנויים והמשפחה נאלצה להביא את אחיקם לבית החולים בירושלים ברכבם. "במהלך הנסיעה איבד אחיקם הכרה, היה לו דימום פנימי רב והרופאים חששו שהוא לא ישרוד", כך מספרת אמו.

כנגד הסיכויים אחיקם שרד, אך נגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך מפגיעת האבן בגולגולתו, מה שהוביל מאוחר יותר להתקפי אפילפסייה קשים ומרובים, שהקשו עליו מאד את ההתנהלות היומיומית. בגיל 16 עבר אחיקם ניתוח שהפסיק את התקפי האפילפסיה, אך יתר הפגיעות נותרו.

היום אחיקם הוא בן 27, אך אינו יכול לכתוב ולקרוא, לשרת בצבא ואף להוציא רשיון נהיגה כשאר בני גילו. תחושת התלות באחרים וחוסר העצמאות לאורך כל שנות חייו קשה לו מנשוא ומדכאת אותו מאוד. כתוצאה מהפגיעה הפיזית והנפשית הקשה הוא צולע, סובל מבעיות בגב, אין לו תחושה ביד ימין וכל צד ימין שלו חלש. אמו לוקחת אותו לטיפול פיזיותרפיה והידרותרפיה שלוש פעמים בשבוע ברכב ממוגן מירי.

הטרגדיה הפכה להיות מתמשכת לא רק עבור אחיקם אלא עבור כל משפחתו, שחיה בצל האבן ההיא. זוהי משפחה ענפה שגרה כבר מעל 30 שנה בעפרה, ובזכות התמיכה, הדאגה והאהבה שהרעיפו עליו, שרד אחיקם את הנסיון הקשה הזה.

אחיקם לא ויתר והתגייס לשירות הלאומי, שם רכש ביטחון עצמי כאשר טיפל בסוסים ביחידת הפרשים של מחוז ירושלים, פעילות שהוא ממשיך עד היום. "היחידה הפכה להיות משפחתי השנייה, לפני השירות הייתי ילד חסר ביטחון מוחלט שמפחד לדבר עם זרים. ללא ספק ההתנדבות בשירות הלאומי ביחידת הפרשים קיבלה משמעות בחיי האישיים ונעשיתי לבן אדם אחר ".

כיום הוא מרצה על חייו ועל החוויות שלו בפני תלמידי בי"ס, אנשי משטרה וחיילים בצבא.

אחרי אינספור ניתוחים וטיפולים שונים בארץ ובעולם, אחיקם מבקש להגשים חלום נעורים - לטוס לחו"ל יחד עם בן משפחה או חבר קרוב ולזכות בכמה רגעים של שקט ושלווה .

חזון לישראל שמחה ומתרגשת מאוד להגשים לאבי את חלומו, באהבה ובתקווה לשיפור במצבו.